אריק רגב

ארץ המרדפים בבקעת הירדן

במקביל למלחמת ההתשה שניהלו ישראל ומצרים בגזרת תעלת סואץ, היתה בבקעת הירדן גזרה אחרת, לאורך גבול ישראל-ירדן, שכונתה 'ארץ המרדפים'. דרך הלחימה בגזרה זו לא התאפיינה בזו הקונבנציונאלית של טנקים ומטוסים אלא כפי שכינה אותה זאב בונה, בזמנו קצין המבצעים של סיירת חרוב: "המערב הפרוע יכול היה ללמוד מאיתנו". יוסי קולר מי שפיקד על הסיירת סיפר: "החיילים שלי לא רצו לצאת לחופשה כדי לא להפסיד אקשן... תקופה סוערת, מרתקת, בלי תקשורת, בלי עורכי דין ושאלות. זו הייתה מלחמה."

ולמערב הפרוע היה שריף אחד - מפקד פיקוד המרכז רחבעם ('גנדי') זאבי.

מלחמת ששת הימים דחקה לירדן לא מעט אנשי פת"ח שנסו מהקרבות, שם התארגנו תחת הנהגתו של יאסר ערפאת והחלו לחצות את הגבול בחוליות, כאשר חלק מהחדירות נועדו למטרות פיגוע. מאחר שהיה חשש שהם יחברו לאוכלוסייה הערבית היושבת בגב ההר ויגייסו אותם לפעולות חבלה, הוחלט לחסום אותם בכל מחיר.

משימת מיגור החוליות הוטלה על חטיבת הצנחנים, בפיקודו של אל"מ אריק רגב אשר החליף את רפאל איתן. בשלבים הראשונים פעלו הכוחות בשטח ללא משנה סדורה של תורת לחימה נגד החוליות. יוסי קולר, בזמנו קצין האג"ם של החטיבה סיפר: "כל קצין לקח שלושה ארבעה חבר'ה ובנה צוות מרדף, וככה זה התנהל. סדום ועמורה". הסיסמה הייתה "קדימה הסתער".

בוקר 26 ביולי שנת 1968 הבהיר כי לא יהיה זה עוד יום שיגרתי. סימני העקבות על שביל הטשטוש הצמוד לגבול ניבאו כי בקרוב יופעל נוהל המרדף. קצין הגששים החל לעקוב אחר העקבות והן הופיעו שוב על הכביש ג'יפטליק-יריחו, כ-5 קילומטרים דרומית למקום שהתגלו. לאזור הוזעקו כוחות של חיילים סדירים מסיירות חרוב ודוכיפת, וצנחנים במילואים מגדוד 65 בפיקודו של לוי חופש מקיבוץ אפיקים. למקום הגיע גם המח"ט אל"מ אריק רגב וחברו הטוב סרן גד מנלה, שהיה סגנו וקצין המבצעים של החטיבה.

דרכו של אריק רגב

אריק רגב נולד בפולין בשנת 1933. כשהיה בן שנה עלתה המשפחה לארץ והתיישבה בקיבוץ איילת השחר. קצינים שבאו לשכנע את אריק וחבריו להתגייס לצנחנים הקרינו בפניהם, שלא בחכמה, את הסרט 'המטרה בורמה', שהראה כיצד היפנים מחסלים צנחנים ורגע אימה אחד בו נתפס מצנחו של אחד מהם בזנב המטוס. מן הסתם, לאחר שצפו בסרט היו לצעירים את כל הסיבות לא להתגייס לצנחנים. אבל את אריק זה לא הרתיע. בשנת 1950 התגייס לגדוד 890 של הצנחנים והתקדם לדרגת סמל. הוא השתתף במספר פעולות תגמול, נחל הצלחה בכולן ורכש את התהילה הראויה לו. הוא הופיע בסרט הדוקומנטרי הראשון בארץ של הבמאי אלפרד שטיינהרדט 'חוד החנית' אשר תיאר את אימוני הצנחנים וחייהם. אחרי סרט זה השתתף בסרט נוסף באורך מלא - 'גבעה 24 אינה עונה', שם גילם דמות של חייל עולה חדש המקריב את חייו בקרב טיהור העמדות המצריות. כך קיבל את הכינוי 'כוכב הקולנוע'.

אריק רגב חשש שהמחבלים יחברו לתושבים ולכן חסם את הנתיב לכיוון מערב. גד מנלה זיהה תנועה חשודה במערה במצוק (לא הרחק ממושב פצאל). חוליית המחבלים שחדרה ארצה התפצלה לשלוש חוליות משנה: אחת התמקמה במערה, השנייה בשטח שמעל המצוק והשלישית על גבעה במרחק של 1.5 ק"מ מצפון למצוק. הכוח התקרב למערה והחלו חילופי יריות. בשלב זה הוחלט להעלות מסוק למצוק שמעל המערה. מספר חיילים מסיירת חרוב שהיו במסוק בפיקודו של בילו מישורי החלו לרדת לכיוון המערה. בילו, שהיה בחור גדול וכבד, איבד את שיווי המשקל, נפל מהסלעים ונפצע. אחיו נחמן, שהיה במדרון למטה, היה עד לאירוע. בתום השירות הצבאי חלם אריק רגב להיות חקלאי אך אריק שרון לחץ עליו לחזור לצבא וב-1956 חזר לצנחנים. לפני מבצע סיני הפך להיות מפקד פלוגה תחת רפול. ב-1956 צנח במתלה והיה בין הצנחנים המעטים שהתהדרו בכנפי צניחה עם רקע אדום המעידים על השתתפות בצניחה מבצעית. בתום המלחמה התמנה להיות סמג"ד 890 תחת פיקודו של רפול, אותו גדוד בו עבר את הטירונות שלו. המטה הכללי של צה"ל שם לב לכישוריו והוא נשלח להשתתף בקורס קומנדו מיוחד של הצבא האמריקני הנקרא 'ריינג'רס' - קורס קשוח שרק מעטים בעולם מצליחים לצלוח אותו. אריק הגיע לקורס אחרי ארבעה ניתוחים בידו, אך זה לא מנע ממנו לסיים את הקורס בהצטיינות יתרה. לא מעט צפו כי יבוא יום והוא יהיה הרמטכ"ל. לאחר מלחמת ששת הימים התמנה למפקד הבקעה, החל לשפר את שיטות הלחימה במחבלים והצליח לבלום כמעט כליל את חדירת החוליות.

כבחלום תמיד אזכורה – האיש עובר כעובר אורח, נוגס תפוח, בין אבק ורוח, נוסע על גב המשאית אל הבקעה.

בשלב זה החליט המח"ט אריק רגב לעלות במסוק על הרכס הצפוני ואתו היו גד מנלה (סגנו וקצין המבצעים), סמג"ד הצנחנים מילואים חזי שלח, ועוד שני סמלים מהסיירות הסדירות. כשנחת המסוק היה אריק נחוש לסיים את הקרב במהירות ונתן הוראה להסתער. הוא חילק פקודות בקשר ותוך מתן דוגמה אישית הסתער קדימה. מחבל שארב מאחורי הסלע פתח באש ממרחק של חמישים מטר. כדור אחד פילח את מצחו של אריק וכדור אחר חדר לליבו של גד מנלה. סמג"ד המילואים חזי שלח (אביו של ח"כ עופר שלח) זרק רימון על המחבל והרג אותו. בסופו של מרדף זה נהרגו שמונה מחבלים ואחד נשבה.

בעננים תלויה הקשת אך עוד לוחש מכשיר הקשר מילה או שתיים כמו משק כנפיים ענה לי, רות סוף אומר האיש מן הבקעה

הנפילה וההנצחה

אריק הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. בהלווייתו בבית הקברות הצבאי בקרית שאול ספד לו משה דיין: "בדורנו נוצרים את האומה הצעירים שבבנינו. הם מקדישים לה את חייהם אשר טרם חיו, ומפלסים את דרכה לתקופה בדמם הניגר. אריק רגב היה מן הנבחרים במפקדנו הצעירים… העז בין האמיצים, הראשון בין הפורצים… מדינת ישראל שקמה במלחמה, לא זכתה, זה למעלה מ-20 שנה, להשיב את חרבה לנדנה. מלחמת העצמאות, פעולות התגמול, מערכת סיני, מלחמת ששת הימים ועתה המלחמה בטרור. מלחמה באה אחר מלחמה. קרב רדף קרב. אין אנו נפרדים מהנופלים, כי לא נוכל לעמוד במשימתנו ללא האמונה, המסירות והמופת, הזוהרים אלינו מגלי העפר של טובי חברינו, הנופלים לידנו."

האגדות יפות הן, עד שפתאום עפות הן רק אלוהים ידע לאן. אני מגדל הקמתי, בו לבדי חלמתי, נסיך שלי על סוס לבן.

לזכרו של אריק רגב כתב חיים חפר את השיר 'האיש מן הבקעה' אשר הולחן ועובד על ידי מוני אמריליו. מושב ארגמן בבקעה נקרא על שמם של אריק רגב ז"ל ('אר'), וגד מנלה ז"ל ('גמן'). את השם בחר רחבעם זאבי ז"ל.