משפטו של פורמוסוס לאחר המוות

בינואר 897 נפתח באיטליה משפטו של האפיפיור לשעבר פורמוסוס שנתבע על ידי סטפנוס השישי שהיה האפיפיור המכהן באותה עת. לנאשם לא ניתנה כל אפשרות להציג את עמדתו - שכן הוא מת תשעה חודשים קודם לכן. גופתו המרקיבה הוצאה מקברו, נוקתה, הולבשה בבגדי שרד, על ראשה שמו כתר והיא הונחה על כיסא מפואר. פורמוסוס שפירושו 'יפה מראה', איך נאמר זאת בעדינות, לא נראה במיטבו במהלך המשפט... אך זה לא הפריע לסטפנוס השישי להצביע עליו, ובפרצוף זועם ולהטיח בו האשמות. הדיאקון, שהיה אמור לשמש כסנגורו של פורמוסוס, לא היה מסוגל להוציא מילה בשל המחזה הגרוטסקי.

האפיפיור פורמוסוס נמצא אשם בסעיפי שוחד ורמאות, אבל הסעיף החשוב ביותר בו נמצא אשם הוא הפרת חוק הכנסייה שאינו מאפשר לו לכהן בתפקיד בשני מחוזות. גזר דינו של הנאשם היה קריעת הבגדים מעליו, כריתת שלוש אצבעות יד ימינו וקבורה בקבר המוני.

אך בזה לא הסתיימו צרותיו של פורמוסוס. לאחר ביצוע גזר הדין האפיפיור סטפנוס חשב שהעונש אינו כבד דיו ועל כן הוציא שוב את הגופה, קשר משקולת לרגלה והשליך אותה לנהר על מנת שהנאשם יטבע. אחד הנזירים מצא את הגופה ומשה אותה. האפיפיור החדש תאודורוס השני ערך לאפיפיור פורמוסוס משפט חוזר וזיכה אותו - כך נקבר 'הנאשם' בפעם השלישית. אבל לסיפור יש המשך...

בינואר 904, כשבע שנים לאחר משפטו הראשון של פורמוסוס, הוכתר האפיפיור סרגיוס השלישי בזמנו שפט לצד של סטפנוס השישי. סרגיוס השלישי הפך את ההחלטה של האפיפיור תאודורוס השני והרשיע בשנית את האפיפיור פורמוסוס. כך, גופתו של האפיפיור המסכן שוב הוצאה מקברה והושלכה לנהר הטיבר, אך הפעם לתמיד.

משפטים לאחר המוות

משפט דומה עבר גם הבישוף תומאס בקט, ידידו הטוב של המלך הנרי השני. באמצע סכסוך בין השניים צעק המלך "מי יפטור אותי מהכומר הטורדני הזה?" מיד יצאו לדרך ארבע אבירים ובדצמבר 1170 רצחו את בקט בקתדרלה של קנטרברי. תומאס בקט נקבר בקתדרלה ומעל קברו נבנה מאוזוליאום.

בשנת 1538, 368 שנים לאחר שנקבר, 'זימן' המלך הנרי השמיני את תומאס בקט למשפט באשמת בגידה. מאחר שהנאשם 'לא הופיע' למשפט תוך 30 יום כמתחייב, הוא נשפט בהיעדרו ונמצא אשם. שרידיו הוצאו מקברו, עצמותיו נטחנו, אוצרותיו הוחרמו והמבנה מעל קברו נהרס.

המקרה הבא היה של אוליבר קרומוול שהוביל את המהפכה באנגליה ובשנת 1649 הוחלפה המלוכה באנגליה ברפובליקה (לאחר שהמלך צ'ארלס הראשון הוצא להורג). שלוש שנים לאחר מותו של קרומוול בשנת 1658 חזרה המלוכה באנגליה והמלך צ'ארלס השני גזר את דינו למוות. גופתו הוצאה מהקבר והוא נתלה. ראשו נערף והוצג לראווה על עמוד מחוץ למנזר ווסטמינסטר במשך ארבע שנים. גופתו חסרת הראש של קרומוול נזרקה לבור ואילו הראש הובא לקבורה אחרונה בשנת 1960 באוניברסיטת קיימברידג'.

הסיפור האחרון הוא בן ימינו. הרופא פרנסואה דובליה היה נשיא האיטי, דיקטטור חסר רחמים שהוציא רבים להורג. אכזריותו הופנתה לא רק כלפי בני אדם אלא גם כלפי כלבים. כאשר 'זיהה בוודאות' שאחד מאויביו הפך לכלב שחור הוא ציווה לחסל את כל הכלבים השחורים באי. הוא שלט בהאיטי משנת 1957 ועד מותו ב-1971. כ-15 שנים לאחר מותו הוצאה גופתו מקברה 'והוכתה למוות' באופן טקסי.