חזון התרופות בארץ ישראל

גינטר פרידלנדר לא היה מסוג הבחורים הספונטניים. תמיד היה מתוכנן וידע מראש מה הוא רוצה להשיג. הוא למד רוקחות בגרמניה ושוויץ ובגיל 21, עוד בהיותו סטודנט, הגדיר לעצמו במדויק את עתידו: "בבוא היום, כאשר אעלה לפלשתינה-א"י אקים בה תעשיית תרופות אשר תייצר תכשירים רפואיים מחומרים מהטבע ומצמחים אשר גדלים בפלשתינה ארץ ישראל." פרידלנדר ובן דודו ד"ר קורט גרונוולד שהיה אז סטודנט לכלכלה החליטו כי שמה של החברה יהיה 'טבע'. את הרוח הגבית קיבלו מד"ר חיים וייצמן שנפגש איתם בשנת 1925 ועודד אותם להכשיר את עצמם להקמת המפעל. שנה קודם החל גינטר פרידלנדר הסטודנט לאסוף מידע בנושא. הוא פנה לרוקחים בארץ, בוטנאים ואנשי מדע והתעניין בסוגי הצמחים הגדלים בארץ והאם ניתן לרקוח מהם תרופות. בין השאר פנה לתחנה למחקר חקלאי ניסיוני בתל אביב. וכך ענו לו: "איננו יכולים להתמקד בגידול צמחי מרפא בתחנה הניסיונית שלנו מאחר שאנו עסוקים במחקר של בעיות חקלאיות דחופות ועל פי לוח זמנים קבוע. כמו כן חסרים לנו המשאבים הכספיים הדרושים לגידול צמחי מרפא, וודאי ידוע לך שתקציבינו דחוק מאד. אנו יכולים לערוך ניסויים בקנה מידה מצומצם עם צמחים כגון כוסברה גד השדה... ואנו ממליצים לך לפנות בהקשר לצמחים אלו אל מנהל המכון שלנו הפרופ' אוטו ורבורג בברלין, אשר בכוונתו להגיע ארצה בעתיד הקרוב. באם תרצה ליזום דבר מה בעניין זה, הטוב ביותר לעשות זאת באמצעות פרופ' ורבורג, אך אם הנושא קרוב מאד לליבך וחשוב לך לערוך ניסויים בתחום זה כאן בארץ, אנו מוכנים לבצעם ברצון אם תכסה ההוצאות הכספיות הכרוכות בכך." וכך, במהלך השנים הבאות החל גינטר פרידלנדר להתכתב עם פרופ' אוטו ורבורג (שעל שמו היישוב שדה ורבורג) במטרה להקים מכון מחקר אוניברסיטאי רציני ובית הספר לרוקחות בפלשתינה/א"י.

גינטר פרידלנדר נולד בגרמניה ב-8 באפריל 1902. כשהיה בן 10 עברה המשפחה לעיר אחרת שהייתה בה קהילה יהודית קטנה. הוא הצטרף לתנועת הנוער היהודית 'בלאו וייס' (כחול לבן) שם נחשף לרעיון הציוני והרצון לעלות לארץ ישראל החל לקנן בו.

העלייה והקמת המפעל

בתום לימודיו בשנת 1930 החל גינטר פרידלנדר לנהל את בית המרקחת והמעבדה של אלזה קובר דודתו. קובר הייתה אלמנת מלחמת העולם הראשונה ואם שכולה לבנה היחיד. ב-1931 נישא גינטר פרידלנדר לשרלוטה ולזוג נולדו שני ילדים. במאי 1933 עם עליית הנאצים לשלטון הבין גינטר כי העתיד טומן בחובו סכנה ליהודים. באותה שנה הגיע בפעם הראשונה לארץ על מנת לאתר מקום להקמת המפעל שלו. הוא ביקר בעפולה ובחיפה אך בסופו של דבר החליט להקים את המפעל בירושלים.

באפריל 1934 עלה לארץ וכעבור חודש עלתה בעקבותיו גם דודתו ושותפתו העסקית אלזה קובר. גיוס עובדים למפעל היה משימה מאתגרת שכן באותם ימים לא ניתן היה למצוא בארץ רוקחים בעלי דיפלומה, דבר שהביא אותו להקים מערכת חינוך להכשרת רוקחים.

בהתרגשות רבה ובהשקעה של כ-5000 ליש"ט ב-1 במאי 1935, חג הפועלים, ד"ר גינטר פרידלנדר ודודתו אלזה קובר חנכו בשכונת בית וגן בירושלים את המפעל שנרשם תחת השם 'טבע חברה לתעשייה פרמצבטית וחימית למזרח התיכון בע"מ, ירושלים (א"י)', תחת הסיסמה "אנו שואפים לעזור לטבע האדם באמצעים שאנו מבקשים להפיק מהטבע". את יתרת הכסף גייסו מהלוואות וכשזה אזל הכניסו את הבנקאי ד"ר אלפרד פויכטוונגר כשותף ב'טבע' עבור 33%.

הפריצה עם מוצרי ים המלח

בד"ר גינטר פרידלנדר היה שילוב מרתק בין היותו איש מחקר מחונן ואיש עסקים נבון, שילוב שהביא לו את ההצלחה לה ייחל בפרק זמן קצר. אמנם כבר אז היה יכול להתחיל להפיק תרופות ותכשירים רפואיים מצמחים שונים מאחר שבידיו היה כל המידע החיוני אבל הוא העדיף להתחיל דווקא מחומר הקיים בים המלח בלבד, מה שהעניק לו יתרון עצום בארץ ובעולם. חומר זה היה ייחודי לים המלח והוא מוזכר במקרא. הרומים העניקו לים המלח את השם 'לאקוס אספלטיטוס' (אגם האספלט) על שם גושי האספלט שצפו בו. יוסף בן מתתיהו כתב על גושים אלו: "ונאה לדבר גם על תכונת ים המלח... במקומות רבים הוא מקיא גושי מלח שחורים, והם נישאים על פני המים ודומים במראם ובגודלם לשוורים כרותי ראש... והכופר הזה הוא טוב למלא בו סדקי האוניות וגם מעלה ארוכה לגוף, ועל כן מערבים אותו בסמי רפואה רבים." (מלחמות ד, ח, ד). מחומר זה הכין גינטר את ה'ביטופל' - תרופה לטיפול במחלות עור, כפי שכתב: "אחרי עבודה בת שלוש שנים, ביחוד של א. מרקוביץ, הצלחנו ליצור בשיטות שונות תכשירים אחדים מן החימר הצף על ים המלח. ביניהם אני מזכיר רק את תכשיר הזפת Bitupal ששימושו הקליני כבר הוכתר בהצלחה. הוא מכיל גופרית הקשורה באופן אורגני, בעל ערך רפואי גדול, ואינו מגרה את העור." הביטופל נולד מצירוף המילים של ביטומן ו-פאלסטינום ושימש בעיקר לטיפול במחלת הפסוריאזיס. למוצר זה היה ביקוש גבוה והוא נמכר בשוק המקומי ובשוק האמריקאי. הטבע, שנתן את המקור לתרופה, היה גם זה שהפסיק אותה. החל משנת 1980 המלח ששקע על קרקעית הים סתם את הסדקים, דבר שמנע מהאספלט להגיח מקרקעית הים.

המוצר הבא שד"ר פרידלנדר התגאה בו היה סדרת תכשירי 'הרדוף' שעל קופסת ה'פוליאנדרין' היה רשום באנגלית Palestinian Origin 100% (100% תוצרת פלשתינה). היו אלו תכשירים שנועדו לטיפול באי ספיקת לב שהופקו מהרדוף הנחלים הידוע כצמח רעיל. בהמשך יצר מהבבונג הארץ ישראלי את תכשיר ה'גינגיסאן' לטיפול בדלקות וגירויים בחניכיים. ד"ר גינטר פרידלנדר העניק לתרופות הראשונות את שמותיהן. שילוב בין המלה 'אופטימום' לבין 'אלגין' חומר משכך כאבים הוליד את 'אופטלגין' המפורסם.

הבנקאי המנוסה אלפרד פויכטוונגר הכניס בשנת 1951 את 'טבע' לבורסת תל אביב ומניותיה החלו להיסחר בציבור. שלוש שנים לאחר מכן, ב-1954, כבר קיבל מפעל 'טבע' את אות היצואן המצטיין. את סמל המפעל שהיה שילוב של שתי האותיות בעברית ובאנגלית – ט' ו-T, עיצבו ד"ר גינטר פרידלנדר ואשתו הראשונה שרלוטה.

מוצרים ממקורות צמחיים שווקו בארץ על ידי 'טבע', סופקו לצבאות שחנו באזור ואף יוצאו לטורקיה, מצרים, סודן, לבנון ואירן, ועד שנת 1968 כבר שווקו בעולם יותר מ-250 תכשירים רפואיים. ד"ר פרידלנדר האמין בהצלחת המפעל ואמר: "מפעל תרופות הוא דבר בטוח כי אימא יהודייה תמיד תקנה תרופות לילדיה."

משפחה, מאבק ופרישה

בשנת 1945 התגרש משרלוטה ונישא ליוהנה (הנזי) זינגר לבית כהן, אם לבן מנישואיה הראשונים, ולזוג נולדה בתם היחידה נעמי (ד"ר נעמי אשחר שכתבה את קורות חיי אביה בספר 'אבא טבע'). יוהנה הייתה מזכירתו של יואכים פון ריבנטרופ כשעוד ניהל בית ממכר לאלכוהול ולשמפניה. לימים הצטרף ריבנטרופ לשירות היטלר, התמנה לתפקיד שר החוץ של המשטר הנאצי והיה מיוזמי 'הסכם ריבנטרופ - מולוטוב' בין גרמניה לרוסיה.

כתוצאה מסכסוך משפחתי מכרה אלזה קובר, דודתו של גינטר שהחזיקה שליש ממניות החברה, את המניות שלה לבנק לפיתוח התעשייה. כך נוצר מצב שהמייסדים ובעלי המקצוע היו בעלי שליש ממניות החברה ויתר המניות היו בידי בנקאים שהיו נטולי קשר רגשי למפעל וחיפשו הזדמנות למכור אותן ברווח. היה זה רק עניין של זמן עד שד"ר גינטר פרידלנדר יאבד את השליטה במפעל חייו.

עולי גרמניה היו חלוצי תעשיית התרופות בארץ והובילו אותה במשך תקופה ארוכה. מלבד 'טבע' הוקמו עוד כ-12 מפעלים כדוגמת בית חרושת ארא שהוקם בשכונת בית וגן בירושלים על ידי ד"ר ורנר ניל יליד מגרמניה.

בשנת 1901 הקימו חיים סלומון, בנו של יואל משה סלומון ההוא "הבלדה על יואל משה סלומון (ההוא מהבלדה) וגיסו גוטל לוין בית מסחר לתרופות בירושלים, ובהמשך פתחו סניפים נוספים ביפו וחיפה. בכל פעם צירפו בן משפחה אחר עד שאיחדו כוחות לחברה שעסקה בשיווק תרופות ונקראה 'ס.ל.א' (קיצור של סלומון, לוין ואלשטיין). בשנת 1933 אסר השלטון הבריטי ייבוא תרופות מגרמניה, שעד אז הייתה ספקית התרופות הגדולה יותר של 'ס.ל.א'. בעקבות האיסור החליטו השותפים להקים מפעל ולייצר בעצמם את התרופות. בשנת 1935 כשבירושלים הוקמה 'טבע' על ידי ד"ר גינטר פרידלנדר, הוקם בפתח תקווה בית החרושת לתרופות 'אסיא' על ידי נחמן סלומון ויצחק לוין.

עוד לפני הקמת 'טבע' ו'אסיא' הקים ד"ר משה גרוטו, עולה מצ'כוסלובקיה, את בית החרושת לתרופות 'צרי' ברחוב הגר"א בתל אביב שהיה בית החרושת הראשון לתרופות בישראל, ומי שהעניק לו את השם היה חיים נחמן ביאליק.

בשנת 1951 הבשיל רומן בין דליה, נכדתו של חיים סלומון וחברת גרעין של תנועת הצופים בקיבוץ תל קציר לבין מזכיר הקיבוץ, אלי הורביץ. השניים נישאו ואלי הורביץ החל לעבוד במפעל כמנקה מבחנות במעבדה. בחלוף הימים התמנה הורוביץ למנכ"ל 'אסיא' ותחת ניהול בשנת 1964 מוזגו 'אסיא' ו'צרי'. ארבע שנים לאחר מכן רכש הורביץ במהלך מכרז את מניות 'טבע' מידי הבנק לפיתוח התעשייה ומיזג את כל החברות לחברה אחת תחת השם 'טבע תעשיות פרמצבטיות' שמוכרת יותר בשם 'טבע'. תחת ניהולו הפכה 'טבע' לאחת החברות הגדולות בתחומה בעולם, בין היתר בגלל אסטרטגיות של רכישות ומיזוגים.

לאותו מכרז ניגשו יחד גם ד"ר גינטר פרידלנדר וחברו ד"ר ראובן הכט (מייסד ממגורות חיפה), אך אלו הפסידו מאחר שאלי הורביץ שהציע מחיר גבוה יותר. החלום הציוני של ד"ר פרידלנדר התנפץ והוא לקה בשבץ מוחי והפך למשותק בכל פלג גופו השמאלי. בשלהי שנת 1968 מכר ד"ר פרידלנדר את מניותיו ופרש לגמלאות. כעבור שבע שנים מייסרות ואומללות נפטר ונקבר בירושלים והוא בן 73. בספטמבר 2016 נקראה על שמו כיכר בשכונת בית וגן בירושלים.