מגעים בין ציונים לנאצים

זה היה חודשיים לאחר מינויו של היטלר לקנצלר הרייך הגרמני והחקיקה הראשונה שלו נגד הלא אריים. שני הזוגות נסעו בשליחות המפלגת הנאצית ושל הפדרציה הציונית בגרמניה. הם היו עסוקים במשימה שהייתה אמורה לחרוץ את גורלה של יהדות גרמניה.

הנאצים שעלו על הרכבת היו הברון לאופולד פון מילדנשטיין Leopold von Mildenstein ואשתו. פון מילדנשטיין היה חבר במפלגה הנאצית וגם באס-אס, חבריו היהודים, היו קורט טוכלר Kurt Tuchler, פקיד הפדרציה הציונית בגרמניה, שגם הוא ליווה את אשתו. מה שהביא אותם למסע זה לארץ-ישראל היה רצונם המשותף, המונע על ידי מטרות שונות בתכלית, להפוך את גרמניה "לנקייה מיהודים ",

פון מילדנשטיין נולד בשנת 1902 בפראג, אז חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית, כבן למשפחה השייכת לרובד הנמוך ביותר של האצולה האוסטרית. הוא הוכשר כמהנדס. בשנת 1929 הצטרף למפלגה הנאצית ובשנת 1932 הצטרף לאס אס, והיה אחד האוסטרים הראשונים לעשות כן.

הוא ראה ברעיון הציוני פתרון לבעיה היהודית. התנועה הציונית נטתה לשתף פעולה לשם ביצוע פתרון זה. ב-7 באפריל 1933, ימים אחדים לאחר עליית נאצים לשלטון, הכריז ה"יודישה רונדשאו" (Juedische Rundschau), ביטאון הפדרציה הציונית של גרמניה, כי מכל חלקי האוכלוסייה היהודית רק הפדרציה הציונית של גרמניה מסוגלת ליצור קשר עם הנאצים בתום לב כ"שותפים כנים".

הפדרציה היהודית הטילה על אחד מפעיליה, קורט טוכלר, ליצור קשר עם תומכים אפשריים בציונות בקרב המפלגה הנאצית, במטרה להקל על עליית יהודי גרמניה לארץ ישראל. טוכלר פנה לפון מילדנשטיין וביקש ממנו לכתוב משהו חיובי בעיתונות הנאצית על יישובם של היהודים בארץ ישראל. פון מילדנשטיין הסכים לשליחות עיתונאית זאת, בתנאי שיותר לו לבקר בארץ ישראל המנדטורית,

ד"ר קוּרט טוּכלֶר היה משפטן ושופט יהודי גרמני, ממנהיגי ציוני גרמניה ועסקן ציבור, ממייסדי ומנהיגי תנועת הנוער היהודי הגרמנית בלאוּ וייס Blau Weiss גרמנית: כחול-לבן. הוא גם היה ממייסדי בית ההשקעות הידוע "מוריץ את טוכלר"

בדו"ח שמסר טוכלר לימים לארכיון יד ושם הוא כתב: "מטרתנו הייתה ליצור בעיתון נאצי חשוב אווירה שתקדם את מפעל הבנייה בארץ ישראל". מילדנשטיין וטוכלר בילו ביחד בארץ חודש ימים. מילדנשטיין עצמו נשאר בארץ שישה חודשים, סייר בארץ לאורכה ולרוחבה, נפגש עם יהודים וערבים רבים והתרשם עמוקות. הוא חזר לגרמניה כתומך נלהב של הציונות ואפילו החל ללמוד עברית.

תל-אביב הייתה העיר היהודית של ארץ-ישראל, "עיר בלי גויים", כתב של פון מילדנשטיין כשהוא רומז על הרומן של הוגו בטאור משנת 1922 עיר ללא יהודים. "רק יהודים", כתב "גרים פה, רק יהודים עובדים פה, רק יהודים סוחרים, מתרחצים ורוקדים כאן". שפת העיר, הוא ציין, הייתה עברית, אבל למרות שהשפה הייתה עתיקה, העיר עצמה, עם השדרות הרחבות והחנויות האטרקטיביות שלה, הייתה בעלת מראה מודרני מאוד. הוא ביקר בבן שמן, בגבעת ברנר בחיפה ובצפת.

ובקיץ 1935, כשנשא דרגת האס אס של אונטרשטורמפירר, השתתף מילדנשטיין בקונגרס הציוני ה-19 בלוצרן, כמשקיף המצורף למשלחת של יהודי גרמניה.

הוא זה שגייס את אדולף אייכמן וב-1937 שלח אותו לפלשתינה, לבדוק האם היא מתאימה לקלוט את היהודים.

המסע לארץ ישראל

מילדנשטיין כמובטח פרסם סדרה של שתיים-עשרה כתבות בעיתונו הנאצי של יוזף גבלס, ובהן תיאר את מסעו בארץ ישראל. תיאור ההתיישבות והפעילות הציונית והיה אוהד וחיובי. בעקבות הכתבות, הנפיק העיתון מטבע שכותרתו: "נאצי נוסע לפלסטינה". על צדו האחד של המטבע היה צלב הקרס, על צדו השני... מגן דוד.

אחת המסקנות של הפעילות הנאצית הזו הייתה שכדאי להסביר ליהודים שמקומם בארץ ישראל ולעודד אותם לעזוב מרצון, את זה עשו בתחילה בדרכים מאד תרבותיות, למשל, בתיאטרון. לצורך זאת, יצרו הנאצים קשר עם תיאטרון "ברק" הציוני.

כשחזר מילדנשטיין מארץ ישראל לגרמניה, לקח איתו גם כמה מזכרות. בין השאר, תקליטים.

קצת לפני פרוץ המלחמה, ביקר קורט טוכלר במשרדי הגסטפו בברלין ושמע, כך סיפר, באחד המשרדים מתנגן... שיר העמק.

פון מילדנשטיין פרש מהמחלקה היהודית בפלגה הנאצית ומי שהחליף אותו היה אייכמן שאימץ רעיון אחר לבעיה היהודית הוא "הפתרון הסופי"

קורט טוכלר, אשתו ובתם עלו לארץ ישראל בשנת 1936.

פון מילדנשטיין המשיך לשמור על קשריו עם משפחת טוכלר גם בהיותה בארץ. ואחת לשנה שלח להם ברכה לראש השנה בעברית.

קורט טוכלר ואשתו האריכו ימים. קורט טוכלר נפטר בשנת 1978, בן 83 שנים. גרדה טוכלר נפטרה בשנת 2006, בת 98 שנים.

לאחר פטירתה של גרדה טוכלר באו בני המשפחה לפנות את חפציהם של בני הזוג מדירתם בתל אביב ומצאו ערימות של חפצים, תמונות, מכתבים ומסמכים וביניהם את המטבע.

ואז נודע להם על אודות הקשרים של בני הזוג טוכלר עם מילדנשטיין ועל ביקורם המשותף בארץ ישראל, שעליהם לא סיפרו בימי חייהם.

נכדם של קורט וגרדה טוכלר במאי הקולנוע ארנון גולדפינגר יצר על בסיס תגליות אלו סרט קולנוע תיעודי בשם "הדירה", הסרט זכה לפרס אופיר לשנת 2011 כסרט התיעודי הטוב ביותר.