מגדה לופסקו

קרול הראשון והירושה המלכותית

הבויארים (האצילים) הרומנים העדיפו למנות לשליט רומניה אציל לא רומני כדי שלא יישא פנים לקבוצה זאת או אחרת מבין הבויארים הרומנים, ובעל קשרים טובים עם בתי המלוכה המרכזיים של אירופה. בשנת 1866 פנו הבויארים לנסיך הגרמני קרל אנטון והציעו את התפקיד לאחד מארבעת בניו. לתפקיד שליט רומניה נבחר הבן השני - קרול, שיהיה קפטן (קצין תותחנים).

השלטונות האוסטריים לא ראו בעין יפה את איחוד שתי הנסיכויות ואת בחירתו של בן השושלת היריבה. היה חשש גדול שהם ינסו ללכוד את קרול, ולכן במאי 1866 הוא הוברח לבוקרשט עם תעודות מזוייפות כשהוא מחופש. בשנת 1881 הושבע קרול בפרלמנט הרומני והוכרז כשליט הנסיכויות הרומניות. קרול הוכתר כמלכה הראשון של רומניה ומעתה ואילך נודע כמלך קרול הראשון.

החוקה הרומנית קבעה שהכתר עובר בירושה אך מאחר שקרול הראשון לא הותיר יורש, החלה עוברת המלוכה רק לצאצאים הזכרים הבאים אחריו. פרדיננד הראשון (והאחרון), אחיינו של קרול הראשון מלך אחריו. פרדיננד נישא לדודניתו הנסיכה מריה מאדינבורו, נכדתה של ויקטוריה מלכת הממלכה המאוחדת. לזוג נולדו שלושה בנים ושלוש בנות. הבן הבכור ירש את אביו והיה לקרול השני.

קרול השני היה הנסיך הראשון שנולד ברומניה. אך להבדיל מהקודמים לו שהתעניינו בתותחים ובוטניקה, קרול השני התעניין בנשים.

הנסיך לא התנהג כפי שציפו ממנו. בשנת 1918, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, זנח קרול את משמרתו הצבאית וברח מבוקרשט לאודסה, יחד עם אהובתו יואנה מריה ולנטינה למברינו, הידועה יותר כזיזי למברינו, שהייתה בתו של גנרל רומני ממשפחת אצולה ותיקה.

מריה, אמו של קרול, לא יכלה לשאת את החרפה וכך כתבה לו: "לו אני הייתי גבר, ומעל הכול גבר לוחם, הייתי כל הזמן עם החיילים בחזית כמו דגל אשר על לבבות יפנו אליו. דגל אשר יתנוסס לעיני כל הלוחמים. אינך מבין איזה סיכוי מהולל אתה מבזבז. יכולת לזכות להיות אליל הצבא, לזכות באמון הצבא, תקוות הצבא, אבל אינך אלה נער מגודל המבזבז את זמנו". באוגוסט אותה שנה נשא קרול השני את זיזי למברינו לאישה בכנסיה האורתודוקסית באודסה, לאחר שהודיע לקונסול הרומני על כוונתו.

בזמן שקיבל קרול את מכתבה של אמו, הודיעה לו אשתו שהיא בהריון וב-1 באוגוסט 1919, החליט קרול השני לוותר על זכויותיו כיורש העצר. בתחילת ינואר 1920 נולד בנם והם עברו לפריז, שם חיו מקצבה שקיבלו מבית המלוכה. בית המלוכה עדיין לא ויתר על הרעיון 'להחזירו למוטב' וכדי ליצור לחץ על קרול, הופסקה קצבתו של קרול, דבר ששבר את רוחו. קרול נוטש את אשתו, חוזר לבוקרשט ומסכים לתכניתו של אביו פרדיננד לצאת למסע סביב העולם בכדי לשכוח את זיזי.

באותה נסיעה הוא פוגש "במקרה" את הלנה נסיכת יוון, אותה נסיכה שאמו הועידה לו, זאת מתוך תקווה שהלנה תשכיח את אשתו. ואכן זה עבד. קרול מתגרש מזיזי ונושא לאישה את הלנה בקתדרלה של אתונה. פחות משבעה חודשים לאחר הנישואין הרשמיים נולד לקרול והלנה בנם מכאי.

הקשר עם מגדה לופסקו

אהבתו הבאה של קרול באה בדמותה של יהודייה אדומת שיער וירוקת עיניים. הילוכה היה היפה ביותר באירופה. בדיוק כפי שנפוליאון ראה בפעם הראשונה את ג'וזפינה מתהלכת והתאהב בה מיד, ובדיוק כפי שטיטוס התאהב באופן הליכתה של ברניקי, בתו של אגריפס מלך יהודה, כך נכרך קרול השני מלך רומניה אחרי הילוכה של מגדה אלנה לופסקו.

מגדה הייתה בתו של רוקח בשם נחום גרינברג אשר התנצר והחליף את שמו ללופסקו ולעליזה פלק, רקדנית מוינה, גם היא יהודייה שהתנצרה. הזוג לופסקו התנצר בכדי לקבל רישיון לפתוח בית מרקחת, רישיון שלא ניתן ליהודים. לעומת הוריה, מגדה שנישאה לקצין לא יהודי בשם טמפיאנו, מעולם לא התנצרה.

כמו רבים מבני המלוכה, קרול נתן חסות לכל מיני אירועים קהילתיים וכל אירוע כזה תועד על ידי צלם המלך, שהיה יהודי. באחד מן הימים, כאשר קרול נכנס למעבדת הצילום כדי לראות את הנגטיבים, הוא הבחין בצילומה של אישה יפהפיה. קרול ביקש לדעת מי האישה והצלם השיב כי זוהי מגדה לופסקו. בתאריך 14/2/1925 פגש קרול את מגדה, נשבה בהילוכה ובקסמיה והתאהב בה.

המלך פרדיננד, אביו של קרול השני, היה כבר מיואש והודיע כי לא יסבול עוד שערורייה נוספת וכי על קרול לנתק מיד את קשריו עם גברת לופסקו. ואכן מגדה נעלמה מהעין. באותו זמן מתה אלכסנדרה, המלכה האם של אנגליה, אלמנתו של אדוארד השביעי, וקרול נשלח לייצג את משפחת המלוכה הרומנית, שכן היתה קירבת דם ביניהם. מיד לאחר ההלוויה נעלם קרול וצץ לו פתאום במילאנו שבאיטליה בחברתה של מגדה לופסקו.

הפתעה זו פורסמה בכל עיתוני איטליה, אבל קרול החליט כי הפעם זו אהבת חייו וכך הוא כותב לאמו: "אמא יקרה, אני מוותר על הכול. אני עדיין צעיר. אינני מפחד מעבודה. אצליח להתפרנס בכוחות עצמי. מוטב שיודיעו שמצאתי את מותי בתאונת מכונית ושטבעתי באגם איטלקי".

הלנה אשתו כותבת לו: "קרול יקירי, מדוע לא תגיד שהנך זקוק לחופשה בת שישה חודשים (היא העריכה זה הזמן שייקח לו להירגע מאהבה זו). המכתבים ששלחת אפשר להעלים אותם ואף אחד לא ידע אילו חיים אתה בונה לעצמך, לאחר שהתרגלת לקבל כל מה שחפצת בו. הבן שלנו (מכאי הראשון) נכנס לחדרך הריק לחפש אותך ושואל כל הזמן איפה אבא".

ב 1927 מת המלך פרדיננד אך מאחר שקרול השני ויתר על המלוכה היא עברה לבנו מכאי בן ה-6, בנה של הלנה. הממשל לא היה מעוניין במלך ייצוגי, והפעיל לחץ עצום כדי להחזיר את קרול. אבל כולם, ללא יוצא דופן, התנו זאת בפרידתו מאהובתו מגדה או כפי שהעיתונים כינו אותה "הזונה היהודייה".

ב 08.06.1930 נוחת קרול בשדה התעופה של בוקרשט והוא מוכרז כמלך רומניה ובנו מכאי הוכרז כיורש העצר. המלכה מריה אמו כותבת כך: "קרול הוא חוטא גדול, בזה אין כל ספק, אבל תגידו מה שתגידו הוא גבר". מאוחר יותר, כשהעניינים נרגעו מגדה לופסקו מופיעה שוב. הלנה, אשתו של קרול השני, נוטשת את רומניה ומשאירה את בנה מכאי. מגדה מקימה חצר קטנה משלה אך הכמורה והאצולה החרימו אותה. למסיבות שלה הגיעו בנקאים, תעשיינים וסופרים והיא הפכה להיות המלכה הבלתי רשמית של רומניה.

מלחמה, בריחה וגלות

ב 1937 כותב קרול: "ליבי ונפשי מאחלים לה רק אושר. יחסיה עם מכאי טובים ומשתפרים מידי יום. אני חש צורך מוחלט להיות בקרבתה. היא חלק בלתי ניפרד מאישיותי. אהבתי אליה עמוקה כמו תמיד, אין לי חיים בלעדיה".

בשנת 1937 היטלר מקים ברומניה את "משמר הברזל". הנאצים זועמים על מערכת יחסים זו. כבר באותה שנה אומר קרול על הנאצים כי "האומות המערביות מוכות בעיוורון כשמדובר בהיטלר. העמים הקטנים נכנעים ומיד קופצים לדום כאשר היטלר מופיע. הנני נישאר נאמן להחלטתי הקודמת לשמור על עצמאותנו המדינית והכלכלית ולהשגת מטרה זו אנו זקוקים לעזרת ידידנו המערביים".

הגרמנים פולשים לרומניה. אירופה נכנסת לתקופה חשוכה ומדכאת. המתח שורר באוויר וכך כותב קרול ביומנו: "חמש עשרה שנים עברו מאז שאנחנו יחד..., אהבתנו היא צוק איתן, תמצית חיי... מקלט עליון בעתות קשות. ללא אהבתה אין לי כל חיים".

קרול השני מבין שהוא חייב לברוח ומבקש לקחת גם את בנו. מגדה מונעת זאת ממנו ואומרת שיש להשאיר את מכאי ברומניה והיא בטוחה שלא יאונה לו כל רע.

קרול ומגדה ברחו לפורטוגל, משם למקסיקו לברזיל, וחזרה לפורטוגל. בשלב מסוים, במהלך הבריחה, חלתה מגדה במחלה אנושה וכאשר היו בטוחים כי נותרו לה כמה שעות לחיות, הודיע המלך כי הוא רוצה לשאתה לאישה. וכך הפכה בתו של רוקח יהודי מעיר פרובינציאלית ברומניה לנסיכה היהודייה היחידה מאז חורבן בית שני.

מגדה חיה אחרי קרול עוד 25 שנים, ומתה בשנת 1978.